עמדתי בתור לקופה בחנות בגדים, לפני עמדו אם ובתה, שנראתה לי כבת שש עשרה. הבת הושיטה לאמה חולצה ובקשה מהאם לקנות לה אותה. האם הפנתה מבט זועם אל הבת וענתה לה נחרצות שלא מגיע לה שיקנו לה משהו. האם טענה שהילדה רק מבזבזת ומבזבזת בעוד כל חברותיה עובדות בחופש ומרוויחות את כספן. "את עצלנית ונצלנית", רעמה האם והמשיכה "למה את לא יכולה להיות יותר כמו מאיה? איך זה שהיא התחילה לעבוד כבר ביום הראשון של החופש ואת רק יוצאת לבלות בלילה עם החברות שלך וישנה כל היום." הבת הנכלמת שמטה את החולצה ויצאה מהחנות כשדמעות בעיניה.
נקודת המוצא בתהליך המיתוג העצמי שפיתחתי, היא מיפוי עצמי יסודי של היכולות, הצרכים, הרצונות, ההנאות והכישרונות יחד עם הפחדים, האמונות המעכבות, החסמים המונעים מאיתנו למנף את עצמנו למקום רצוי ומשמעותי בחיינו. השיחה לה הייתי עדה בין האם לבת, אפשרה לי לחזות במחסום ההולך ונבנה בנפשה הצעירה והרכה של הנערה. חשבתי לעצמי, כמה האמא לא מודעת לפציעה העמוקה שגרמה הרגע לבתה ולתוצאה הפוכה ממה שרצתה. שיחה כזו לא תעודד את הבת לעשייה, אלא, להסתגרות ולתחושת חוסר ערך וחוסר יכולת.
במסגרת עבודתי בתחום ניהול הקריירה והייעוץ השיווקי אני פוגשת פערים גדולים בין היכולות האובייקטיביות של אנשים, לבין התפיסה העצמית שלהם. הפער הזה פוגע ומצמצם את יכולת העשייה שלהם. לאנשים אלה חוסר מודעות לכישרונותיהם ולעוצמתם ובמידה ויש להם מודעות לכישוריהם, הם נוטים לבטל אותם. ביטול היכולת הוא חלק מהתפיסה העצמית שאנשים מחזיקים, המונעת מהם לבוא לביטוי ולממש את עצמם.
החיבור בין הערך העצמי של האדם, לבין משמעותו בעולם ותרומתו לעולם מתחיל בלמידה והיכרות עם העצמי. הרחבת המודעות העצמית לגבי סל המשאבים האישיים והמקצועיים, העוצמות , המומחיות והמקצועיות מנתבת לבניית זהות ההולמת את המודעות החדשה. זהות המבוססת על היכרות עם היכולות והרצונות שלנו מאפשרת לנו לבוא לידי ביטוי ומעודדת לעשייה, להתפתחות ולמידה. התהליך מחבר אותנו אל ההבטחה שטמונה בנו, כלומר, שנבוא לידי ביטוי בעולם באופן הייחודי לנו, המונע על ידי התשוקות העמוקות ביותר שלנו ומוזן בתחושת המשמעות. מימוש ההבטחה הייחודית, היא מתנתנו ותרומתנו לעולם.